.png "ליהי רז דואני, עו")
פוליטיקה בעסקים - עד כמה נכון לשלב את הפוליטיקה בעסק שלנו
פורסם בתאריך 23 במרץ 2021 מאת: ליהי רז-דואניביום הבחירות לכנסת ה-24, הפיד שלי בפייסבוק התמלא עמדות פוליטיות (מפלגתיות בפרט) של בעלי עסקים שמעולם לא ידעתי מה עמדותיהם בעבר.
איפה נמצא התפר בין העמדות שלנו כפי שהן באות לידי ביטוי בחיינו הפרטיים לבין העסק שלנו? האם פוליטיקה בעסקים היא דבר נכון לעסק, ואם כן - איך, כמה ומתי נשזור את עמדותינו בתכנים שלנו.
התשובה בעיניי אינה חד משמעית ואתייחס אליה להלן מנקודת מבט שיווקית ומשפטית.
איפה נמצא התפר בין העמדות שלנו כפי שהן באות לידי ביטוי בחיינו הפרטיים לבין העסק שלנו? האם פוליטיקה בעסקים היא דבר נכון לעסק, ואם כן - איך, כמה ומתי נשזור את עמדותינו בתכנים שלנו.
התשובה בעיניי אינה חד משמעית ואתייחס אליה להלן מנקודת מבט שיווקית ומשפטית.
לפי ההגדרה של ויקיפדיה "פוליטיקה היא כל פעילות בתוך קבוצה שמטרתה לקבל החלטות מחייבות לכלל הקבוצה,
תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים בין חברי הקבוצה."
ובהמשך: "עמדה פוליטית או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים להתרחשות הפוליטית בחברה".
על פניו נדמה שזה בלתי אפשרי להפריד בין מי שאנחנו, לרבות השקפותינו ותפיסת עולמנו, לבין העסק שלנו.
בעידן בו ניתן להגיע מהפרופיל העסקי לפרטי (ולהפך) בלחיצת כפתור, תהיו בטוחים שהלקוחות שלכם עושים את זה.
האם תוכלו ותרצו לסנן כל השקפה ועמדה מהפרופיל הפרטי שלכם על מנת לשמור על העסק שלכם ניטראלי?
ואם כן – כיצד הדבר ישפיע עליכם ברמה הרגשית ובקשר האותנטי שלכם אל עצמכם ואל העסק?
כמעט כל עסק שאחקור, אמצא לבסוף ברחבי האינטרנט מידע אודות השקפות פוליטיות של בעליו.
לכן, השאלה עד כמה השקפותינו הפוליטיות יבואו לידי ביטוי בעסק היא ברמה מסוימת (גם) שאלה של מינונים.
כך למשל, יש הבדל בין עסק שמכריז שהוא תורם 10% מהכנסותיו לעמותות שעיסוקן בחיזוק הזהות היהודית לבין עסק שלא מבטא באפיקי השיווק שלו עמדות פוליטיות כלל ורק נבירה בעמודים הפרטיים של בעליו תעלה ממצאים כלשהם.
תוך ניסיון לגשר על הפערים הקיימים בין חברי הקבוצה."
ובהמשך: "עמדה פוליטית או תפישת עולם פוליטית היא מכלול הרעיונות, הערכים ואופני החשיבה של אדם או ארגון הנוגעים להתרחשות הפוליטית בחברה".
על פניו נדמה שזה בלתי אפשרי להפריד בין מי שאנחנו, לרבות השקפותינו ותפיסת עולמנו, לבין העסק שלנו.
בעידן בו ניתן להגיע מהפרופיל העסקי לפרטי (ולהפך) בלחיצת כפתור, תהיו בטוחים שהלקוחות שלכם עושים את זה.
האם תוכלו ותרצו לסנן כל השקפה ועמדה מהפרופיל הפרטי שלכם על מנת לשמור על העסק שלכם ניטראלי?
ואם כן – כיצד הדבר ישפיע עליכם ברמה הרגשית ובקשר האותנטי שלכם אל עצמכם ואל העסק?
כמעט כל עסק שאחקור, אמצא לבסוף ברחבי האינטרנט מידע אודות השקפות פוליטיות של בעליו.
לכן, השאלה עד כמה השקפותינו הפוליטיות יבואו לידי ביטוי בעסק היא ברמה מסוימת (גם) שאלה של מינונים.
כך למשל, יש הבדל בין עסק שמכריז שהוא תורם 10% מהכנסותיו לעמותות שעיסוקן בחיזוק הזהות היהודית לבין עסק שלא מבטא באפיקי השיווק שלו עמדות פוליטיות כלל ורק נבירה בעמודים הפרטיים של בעליו תעלה ממצאים כלשהם.
ליאור רינות, בעלת המותג אלבי למנשאי תינוקות, כתבה לי בהקשר זה, כך:
"אני לא רואה צורך או ערך לשתף לקוחות בבחירות המפלגתיות שלי. אבל הפוליטיקה בהחלט שזורה בעסק שלי, מעצם היותי מי שאני.
עוד לפני התכנים, הבחירה לקרוא לעסק שלי אלבי באקלים הפוליטי והחברתי הישראלי, היא מורכבת. והיא מבטאת עמדה ומבטאת אותי ואת החיים שלי כמי שעומדת מאחורי העסק הזה..."
מותג האופנה, קום איל פו, למשל, כותב לבאי האתר במפורש, תחת לשונית "עלינו" כי הקשר בינו לבין הפוליטיקה, בפרט קידום ערך הפמיניזם, הוא אינהרנטי:
"אופנה ופוליטיקה - comme il faut מאמינה כי פוליטיקה אינה רק זהות מפלגתית, כי אם מושג רחב ועמוק יותר. לשיטתנו, פוליטיקה היא מעורבות, נקיטת עמדה והעברת מסר. הכלי העומד לרשותנו להעברת מסרים, הוא תחום העיסוק שלנו – אומנות ואופנה. נקיטת קו שיווקי פמיניסטי בעסק מסחרי הינו בהכרח עיסוק פוליטי, וחשיבה זו באה לידי ביטוי בפעולות שונות"
לילך פלר סלע, בעלת המותג don't cry wolf כתבה לעוקביה ב-STORY באינסטגרם, כך:
"יש לי דעות פוליטיות, יש לי דעות על חיסונים, יש לי ביקורת מפה ועד הודעה חדשה ואתן לא תשמעו פה כלום מזה. המקום שלנו כאן מתעסק באסתטיקה, בחינוך (לא שני נושאים נפרדים), בהורות, בשופינג ובכיף (שני האחרונים בוודאות לא נפרדים!)."
ואכן, ישנה חשיבות בהכרת הקהל שלך בעסק, לשם מה הוא התכנס ומה הצרכים שלו. האם הוא מעוניין לשמוע את העמדות הפוליטיות שלך? לא בטוח.
דוגמא אחרת הם העסקים של רמי לוי שפונים לקהל רחב ומגוון (רשת מרכולים, רשת סלולרית, בתי קפה "קופיקס").
נבירה קלה ברשת אמנם תעלה די בקלות מה היא השתייכותו המפלגתית של רמי לוי, אך באופן אקטיבי התכנים באפיקי השיווק פונים לקהל הרחב ואינם פוליטיים. רמי עצמו הוא סוג של "רובין הוד" בהקשר הזה.
אם כן - בשלב ראשון עלינו לענות על השאלה האם ההשקפות הפוליטיות שלנו מהוות ערכים בבסיס העסק שלנו
כל עסק מושתת על ערכים ולכל עסק ישנם הערכים המיוחדים לו, אלו שגורמים לו להיות העסק המבודל שהוא.
על כל עסק לשאול עצו אילו ערכים ירצה לבטא בעסק שלו. האם, למשל, ירצה להעביר מסר ברור שהוא בעד קידום מעמד האישה או הקהילה הלהט"בית או בעלי השתייכות מפלגתית מסוימת?
האם בסדר מבחינתנו שקהל מסוים יירתע מעמדותינו ולא ירצה לרכוש מאיתנו?
עלינו להבין, מראש, האם נעדיף שהקהל שיגיע לרכוש מאיתנו יהיה בעל השקפות פוליטיות דומות לשלנו?
אם החלטנו שהשקפותינו הפוליטיות הן בבסיס ערכי העסק שלנו, הדבר יבוא לידי ביטוי גם בתכנים שלנו וטוב שכך.
את המענה לשאלה הזאת ראוי לבחון מראש ולא באופן אימפולסיבי. למשל, בשלב שבו נגדיר את העסק ונכין את התכנית השיווקית שלו.
גיחה אימפולסיבית לבשר לקהל שלכם למי אתם מצביעים רגע לפני הבחירות עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות אם היא נעשית במנותק מהתכנית השיווקית שלכם.
"אני לא רואה צורך או ערך לשתף לקוחות בבחירות המפלגתיות שלי. אבל הפוליטיקה בהחלט שזורה בעסק שלי, מעצם היותי מי שאני.
עוד לפני התכנים, הבחירה לקרוא לעסק שלי אלבי באקלים הפוליטי והחברתי הישראלי, היא מורכבת. והיא מבטאת עמדה ומבטאת אותי ואת החיים שלי כמי שעומדת מאחורי העסק הזה..."
מותג האופנה, קום איל פו, למשל, כותב לבאי האתר במפורש, תחת לשונית "עלינו" כי הקשר בינו לבין הפוליטיקה, בפרט קידום ערך הפמיניזם, הוא אינהרנטי:
"אופנה ופוליטיקה - comme il faut מאמינה כי פוליטיקה אינה רק זהות מפלגתית, כי אם מושג רחב ועמוק יותר. לשיטתנו, פוליטיקה היא מעורבות, נקיטת עמדה והעברת מסר. הכלי העומד לרשותנו להעברת מסרים, הוא תחום העיסוק שלנו – אומנות ואופנה. נקיטת קו שיווקי פמיניסטי בעסק מסחרי הינו בהכרח עיסוק פוליטי, וחשיבה זו באה לידי ביטוי בפעולות שונות"
לילך פלר סלע, בעלת המותג don't cry wolf כתבה לעוקביה ב-STORY באינסטגרם, כך:
"יש לי דעות פוליטיות, יש לי דעות על חיסונים, יש לי ביקורת מפה ועד הודעה חדשה ואתן לא תשמעו פה כלום מזה. המקום שלנו כאן מתעסק באסתטיקה, בחינוך (לא שני נושאים נפרדים), בהורות, בשופינג ובכיף (שני האחרונים בוודאות לא נפרדים!)."
ואכן, ישנה חשיבות בהכרת הקהל שלך בעסק, לשם מה הוא התכנס ומה הצרכים שלו. האם הוא מעוניין לשמוע את העמדות הפוליטיות שלך? לא בטוח.
דוגמא אחרת הם העסקים של רמי לוי שפונים לקהל רחב ומגוון (רשת מרכולים, רשת סלולרית, בתי קפה "קופיקס").
נבירה קלה ברשת אמנם תעלה די בקלות מה היא השתייכותו המפלגתית של רמי לוי, אך באופן אקטיבי התכנים באפיקי השיווק פונים לקהל הרחב ואינם פוליטיים. רמי עצמו הוא סוג של "רובין הוד" בהקשר הזה.
אם כן - בשלב ראשון עלינו לענות על השאלה האם ההשקפות הפוליטיות שלנו מהוות ערכים בבסיס העסק שלנו
כל עסק מושתת על ערכים ולכל עסק ישנם הערכים המיוחדים לו, אלו שגורמים לו להיות העסק המבודל שהוא.
על כל עסק לשאול עצו אילו ערכים ירצה לבטא בעסק שלו. האם, למשל, ירצה להעביר מסר ברור שהוא בעד קידום מעמד האישה או הקהילה הלהט"בית או בעלי השתייכות מפלגתית מסוימת?
האם בסדר מבחינתנו שקהל מסוים יירתע מעמדותינו ולא ירצה לרכוש מאיתנו?
עלינו להבין, מראש, האם נעדיף שהקהל שיגיע לרכוש מאיתנו יהיה בעל השקפות פוליטיות דומות לשלנו?
אם החלטנו שהשקפותינו הפוליטיות הן בבסיס ערכי העסק שלנו, הדבר יבוא לידי ביטוי גם בתכנים שלנו וטוב שכך.
את המענה לשאלה הזאת ראוי לבחון מראש ולא באופן אימפולסיבי. למשל, בשלב שבו נגדיר את העסק ונכין את התכנית השיווקית שלו.
גיחה אימפולסיבית לבשר לקהל שלכם למי אתם מצביעים רגע לפני הבחירות עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות אם היא נעשית במנותק מהתכנית השיווקית שלכם.
איך נתמודד עם לקוח שהשקפותיו מנוגדות לשלנו?
האם מותר לנו לסרב לשרת אותו מן הטעם הזה?
לעסק שלנו יכולים להגיע אנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות משלנו, גם אם הבהרנו בתכנים שלנו שאנחנו חושבים אחרת
ואף מסתייגים מעמדות שונות.
האם נכון וחוקי להגיד ללקוחות לא רצויים אלה שאיננו מעוניינים לספק להם שירות או למכור מוצר בשל עמדותיהם? לא ממש.
כבעלי עסקים אנחנו מחויבים לאמות מידה של שוויון.
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, נועד:
"...לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים" (סעיף 1).
לפי סעיף 3(א) לחוק הנ"ל:
"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי,
במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית,
השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם."
בעל חנות או בית קפה, למשל, לא יכול לסרב להעניק שירות או למכור מוצר לאדם רק בשל כך שהוא בעל השתייכות מפלגתית
או השקפה פוליטית שונה (ולא רק פוליטית, אלא החוק מונה גם הבדלים של מין, נטייה מינית, מעמד אישי וכו').
החוק חוקק בשנת 2000 ובא להוסיף על פסיקה ענפה של בתי המשפט שמגמתה הייתה ברורה: הרחבת החובה המוטלת על גופים פרטיים לכבד את עקרון השוויון, מכח תקנת הציבור וחובת תום הלב.
(ר' למשל: ע"א 91/294 חברת קדישא נ' קסטנבאום, פ"ד מו (464, 529-538)).
לצד החובה המסתמנת של עסקים פרטיים לפעול בהתאם לעקרון השוויון כלפי הלקוחות שלהם, ישנה גם הזכות הקניינית והזכות לחופש העיסוק של אותם בעלי עסקים. הזכות לשוויון, הזכות הקניינית והזכות לחופש העיסוק אינן זכויות מוחלטות.
בסופו של יום יש לאזן ביניהן וכל מקרה ייבחן לגופו בבתי המשפט.
בין יתר השיקולים שבוודאי יישקלו: מידת החיוניות של המוצר/שירות, בחינת השאלה האם האפליה היא נגד קבוצה דומיננטית או מיעוט בחברה, מידת הפגיעה בבעל העסק, מידת הפגיעה בפרנסה ובזכות להביע עמדה באמצעות העסק וכו'.
(ברק מדינה, איסור הפליה במגזר הפרטי מנקודת מבט של תיאוריה כלכלית, עלי משפט כרך ג, חוברת 1 (תשס"ג-תשס"ד), עמ' 8).
ואם קראתם את המאמר ואתם מרגישים שהתשובות לגבי העסק שלכם לא ברורות לכם, אתם מוזמנים לבקר בקבוצה שלי, "עסקים משת"פים" ולהתייעץ איתי ועם החברים בה.
האם מותר לנו לסרב לשרת אותו מן הטעם הזה?
לעסק שלנו יכולים להגיע אנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות משלנו, גם אם הבהרנו בתכנים שלנו שאנחנו חושבים אחרת
ואף מסתייגים מעמדות שונות.
האם נכון וחוקי להגיד ללקוחות לא רצויים אלה שאיננו מעוניינים לספק להם שירות או למכור מוצר בשל עמדותיהם? לא ממש.
כבעלי עסקים אנחנו מחויבים לאמות מידה של שוויון.
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000, נועד:
"...לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים" (סעיף 1).
לפי סעיף 3(א) לחוק הנ"ל:
"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי,
במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית,
השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם."
בעל חנות או בית קפה, למשל, לא יכול לסרב להעניק שירות או למכור מוצר לאדם רק בשל כך שהוא בעל השתייכות מפלגתית
או השקפה פוליטית שונה (ולא רק פוליטית, אלא החוק מונה גם הבדלים של מין, נטייה מינית, מעמד אישי וכו').
החוק חוקק בשנת 2000 ובא להוסיף על פסיקה ענפה של בתי המשפט שמגמתה הייתה ברורה: הרחבת החובה המוטלת על גופים פרטיים לכבד את עקרון השוויון, מכח תקנת הציבור וחובת תום הלב.
(ר' למשל: ע"א 91/294 חברת קדישא נ' קסטנבאום, פ"ד מו (464, 529-538)).
לצד החובה המסתמנת של עסקים פרטיים לפעול בהתאם לעקרון השוויון כלפי הלקוחות שלהם, ישנה גם הזכות הקניינית והזכות לחופש העיסוק של אותם בעלי עסקים. הזכות לשוויון, הזכות הקניינית והזכות לחופש העיסוק אינן זכויות מוחלטות.
בסופו של יום יש לאזן ביניהן וכל מקרה ייבחן לגופו בבתי המשפט.
בין יתר השיקולים שבוודאי יישקלו: מידת החיוניות של המוצר/שירות, בחינת השאלה האם האפליה היא נגד קבוצה דומיננטית או מיעוט בחברה, מידת הפגיעה בבעל העסק, מידת הפגיעה בפרנסה ובזכות להביע עמדה באמצעות העסק וכו'.
(ברק מדינה, איסור הפליה במגזר הפרטי מנקודת מבט של תיאוריה כלכלית, עלי משפט כרך ג, חוברת 1 (תשס"ג-תשס"ד), עמ' 8).
ואם קראתם את המאמר ואתם מרגישים שהתשובות לגבי העסק שלכם לא ברורות לכם, אתם מוזמנים לבקר בקבוצה שלי, "עסקים משת"פים" ולהתייעץ איתי ועם החברים בה.
ובכל מקרה – תלכו להצביע :-)
תגובות
אהבתם? אשמח לשמוע מה דעתכם
שמי ליהי רז-דואני, עורכת דין עם ניסיון של כמעט 15 שנים, בעיקר בתחום הליטיגציה האזרחית. במהלך השנים ליוויתי עשרות עסקים קטנים ובינוניים, תוך מתן דגש על ניסוח מסמכים משפטיים, כמו הצעות עבודה, חוזים, תקנונים והסכמים, המותאמים לצרכים הייחודיים של כל עסק. לצד זאת, ייעצתי למאות לקוחות בסוגיות משפטיות מגוונות, כולל התמודדות עם תביעות פוטנציאליות, יצירת גבולות בערוצים עסקיים, גבייה ועוד.
בהשכלתי אני בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן. אני מביאה איתי חשיבה משפטית יצירתית ופרקטית, המאפשרת לי למצוא פתרונות מותאמים לכל אתגר משפטי שעולה בדרך.
בנוסף, אני גם מלווה עסקית מוכרת מטעם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים בישראל מזה כ-10 שנים, וגם מוציאה לאור – מתוך תשוקה ליצירה, כתיבה וניהול.
אני מאמינה שבשביל שעסק יצמח ויתפתח, הוא זקוק לתשתית משפטית יציבה שמעניקה ביטחון ושקט נפשי. התפקיד שלי הוא לעזור לך לבנות את התשתית הזו, לשמור על העסק שלך מוגן ולספק את היציבות הדרושה להצלחה.
בהשכלתי אני בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן. אני מביאה איתי חשיבה משפטית יצירתית ופרקטית, המאפשרת לי למצוא פתרונות מותאמים לכל אתגר משפטי שעולה בדרך.
בנוסף, אני גם מלווה עסקית מוכרת מטעם משרד הכלכלה והסוכנות לעסקים קטנים בישראל מזה כ-10 שנים, וגם מוציאה לאור – מתוך תשוקה ליצירה, כתיבה וניהול.
אני מאמינה שבשביל שעסק יצמח ויתפתח, הוא זקוק לתשתית משפטית יציבה שמעניקה ביטחון ושקט נפשי. התפקיד שלי הוא לעזור לך לבנות את התשתית הזו, לשמור על העסק שלך מוגן ולספק את היציבות הדרושה להצלחה.
פוסטים קודמים
קונסיגנציה: לא מה שחשבתם
"שווה לי למכור לחנות בקונסיגנציה? האם בכלל יש דרך אחרת?" אני שומעת את השאלה הזאת המון. יוצרים ויבואנים רבים מסתייגים מאד משיטת המכירה הזאת ונמנעים מלשווק ולהפיץ את מוצריהם לחנויות בישראל.
קרא/י עוד..
מבוא לשיתופי פעולה בין (בעלי) עסקים
כשאומרים לבעל עסק קטן "כלי שיווקי" הוא יחשוב מהר מאד על קידום ממומן בפייסבוק או יח"צ, ישלוף את הארנק ויוציא את תקציב הפרסום שלו להשקעה באפיק הנבחר. כל זאת בזמן שמתחת לאף קיים כלי שיווקי אחר שמתאים לכל כיס והוא אפקטיבי מאד, אבל בעלי עסקים רבים מתעלמים ממנו
קרא/י עוד..
למה כל אתר חייב תקנון ואיך הוא מגן על העסק שלך?
תקנון האתר הוא הרבה יותר מ"מסמך משפטי" שמתחבא באחד מדפי האתר שלך. מדובר בכלי עסקי ומשפטי חיוני שמספק תיאום ציפיות מדויק עם הגולשים: בין אם אלו לקוחות קיימים או פוטנציאליים, מתעניינים בשירותים שלך או פשוט מבקרים אקראיים.
קרא/י עוד..
פוליטיקה בעסקים (?)
איפה נמצא התפר בין העמדות שלנו כפי שהן באות לידי ביטוי בחיינו הפרטיים לבין העסק שלנו? האם יש מקום לבטא את השקפותינו הפוליטיות בעסק, איך, מתי ומתי ממש לא? התשובה בעיניי היא לא חד משמעית ואבקש להתייחס אליה מנקודת מבט שיווקית ומשפטית.
קרא/י עוד..
חפשו אותי בפייסבוק
קהילת עסקים משת"פים
"ממלכת החלומות" העמוד הרשמי
♥ ♥ ♥
